חלקינו עדיין מאמינים שלהיות מחונן הוא הישג ראוי ששווה להיות מקוטלג על פיו, אולי זה בגלל שאנחנו חברה שמוקירה ומעריכה אינטליגנציה מסוג מאד ספציפי שנמדדת על ידי ביצועים מאד ספציפיים, אבל לתופעה הזאת יש גם צל.
הסוגיה של גאונות ומחוננות מטופלת בשנים האחרונות ונחקרת יותר ויותר, כמו כן, גם ההגדרה של גאונות משתנה ואם בעבר מספיק היה, בשביל להיות מסומן במסגרת איתור מחוננים כגאון, להפגין ביצועים קוגניטיביים יוצאי דופן, היום זה כבר לא מספיק. כולנו מכירים את המושג גאון שהוא משוגע או אפילו אוטיסט, שמות לא מדויקים לתאר תופעה שבמסגרתה אדם מפגין כישורי גאונות בהיבט אחד של החיים, אך מתקשר בצורה שונה ולכך מבחינת הקודים החברתיים נתפס כאוטיסט בניסיון לתאר את הקושי בהיבטים אחרים, כמו למשל במובנים של תקשורת, במונחים חברתיים, במובנים של טיפול במטלות שבשגרת החיים וכיוצא בזה.
אכן בעבר איתור מחוננים התמקד רק בהיבטים ספציפיים, לרוב ביכולות קוגניטיבית, מתמטיות בפרט. עם השנים למדנו להבחין בין סוגי האינטליגנציות השונות וכן למדנו לזהות שיש מגוון די רחב שלהם, מה שמטבע הדברים השפיע לא רק על אופן איתור מחוננים אלא על ההגדרה עצמה. כיום ההגדרה של מחוננות לוקחת בחשבון גם קיומם של הכישורים הנחוצים לתפקוד בסיסי יומיומי וגם חברתי. זאת אומרת שאנשים אשר מפגינים יכולות מבריקות בתחום חיים ספציפי, אבל נמצאים בפיגור בהיבטים אחרים כבר לא יכנסו תחת ההגדרה וגם לא יכנסו אל הרדאר של איתור מחוננים.
מה בכל זאת חשוב במסגרת איתור מחוננים
נקודה נוספת מעניינת בסוגיה של איתור מחוננים והבנה של מה חשוב במטרה שאפשר יהיה לא רק להתכונן למבחן מחוננים אלא גם לשמור על התואר היא יצירתיות. בעוד שההגדרה של מיהו גאון התרחבה להגדרה רחבה הרבה יותר היום, ממה שהייתה בעבר, רכיב אחד מהותי נותר ואף הפך להיות יותר מרכזי מאי פעם.
יצירתיות, הלכה למעשה, היא הרכיב המרכזי של גאונות ובעוד שאולי היא לא מוגדרת באופן רשמי כרכיב בעל המשמעות הגדולה ביותר, בפועל, בבדיקות אורך אשר נעשו, על פני פרקי זמן משמעותיים זה מה שעלה מתוך הממצאים. במסגרת מחקרים שונים שמדדו אנשים במסגרת איתור מחוננים ואף אובחנו כגאונים. במסגרת מחקרים אלו מצאו שאחוז הגאונים פוחת עם הגיל בהתמדה וצונח באופן דרמטי אחרי גיל שלושים.
כלומר בחנו את אותה קבוצת מחוננים שאובחנה בגילאי היסודי והמשיכו לבדוק אותם גם בגיל חטיבת הביניים, בשלבי התיכון ובגילאי העשרים המוקדמים, המאוחרים וכך המשיכות לבדוק אותם מדי כמה שנים ומה שעלה במחקר הוא שככל שעולה גיל הנבדקים כך שעור המחוננות שבקרבם פוחת, כלומר ככל שעולים עם הגיל, קבוצת המחוננים קטנה וכך הולכת ופוחתת בהתמדה עד אשר אחרי גיל שלושים שעור המחוננים שפחת צונח באופן דרמטי.
בניסיון להבין מה משפיע על המגמה הזאת נמצא שהדבר היחיד שנפגע באופן אקוטי היא מידת היצירתיות. עם השנים וככל שאנחנו מתבגרים ונכנסים אל החברה שבה פועלים חוקים ונורמות מאד ספציפיות, אנחנו מתחילים לחיות בתוך מסגרת מוגבלת אשר פוגעת ביצירתיות שלנו והיא בעצם זו שמקיימת את הגאונות.